התשובה הקצרה: לקלנועית שעומדת בהגדרה של תקנות התעבורה אין בישראל ביטוח חובה, ואין חוק שמחייב לקנות לה פוליסה. אבל "לא חובה" אינו "לא צריך". מי שנוהג בקלנועית ופוגע בהולך רגל אחראי לנזק באופן אישי, ובלי ביטוח הכסף יוצא מהכיס שלו או מהעיזבון שלו. במדריך הזה נסביר מה אומרים התקנות והפסיקה, אילו כיסויים קיימים, ומה לבדוק בפוליסה לפני שחותמים.
האם ביטוח לקלנועית הוא חובה?
לפי תקנה 1 לתקנות התעבורה, קלנועית היא רכב מנועי שמונע במנוע חשמלי, רוחבו הכולל עד מטר אחד, הוא מיועד לנוסע אחד או לשניים, ומהירות הנסיעה המרבית שלו עד 12 קמ"ש. אותן תקנות פוטרות אותה מרישוי (תקנה 39ח) ואת הנוהג בה מרישיון נהיגה (תקנה 39ט). הנוהג צריך להיות מעל גיל 16 או אדם עם מוגבלות, שמצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעיל אותה בבטחה (תקנה 39י), והנסיעה היא ככלל על המדרכה ולא בכביש (תקנה 39יא).
השאלה אם צריך ביטוח חובה הוכרעה בבתי המשפט ולא בתקנות. בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב משנת 2009 (ת"א 1640/08) נקבע שהקלנועית אמנם רכב מנועי, אבל היא נכנסת לחריג של "כיסא גלגלים ממונע" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנימוק: המחוקק פטר אותה מרישוי ומרישיון והעביר אותה למדרכה, כדי שקשישים ואנשים עם מוגבלות יוכלו להשתמש בה בלי העלות והסרבול של ביטוח חובה. בתי משפט נוספים הלכו בעקבותיו.
חשוב לדעת שהפסיקה אינה אחידה לגמרי, ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ציינה שיש בה דעות שונות לגבי השאלה אם קלנועית היא רכב מנועי או כיסא גלגלים. קלנועית שחורגת מההגדרה, למשל כלי שמגיע למהירות גבוהה מ-12 קמ"ש או רחב ממטר, אינה נהנית מהפטורים האלה בכלל. על השאלה אם הכלי שלכם נחשב קלנועית הרחבנו במאמר האם קלנועית היא רכב מנועי, ועל הרישיון במאמר האם צריך רישיון לקלנועית.
מה קורה כשקלנועית פוגעת בהולך רגל?
מכיוון שחוק הפיצויים לא חל, הנפגע לא פונה לחברת ביטוח החובה ולא לקרנית. הוא תובע את נוהג הקלנועית עצמו לפי פקודת הנזיקין, ועליו להוכיח שהנוהג התרשל. זה ההבדל המעשי: בתאונת דרכים רגילה הביטוח משלם, וכאן משלם מי שנהג.
דוגמה מהשנים האחרונות: בפסק דין של בית משפט השלום ברמלה מיולי 2020 (ת"א 31886-05-15) נדונה תביעה של הולכת רגל בת 68, שקלנועית עלתה על רגלה על מדרכה בראשון לציון. היא נפצעה בירך, עברה ניתוח ושיקום של כארבעה חודשים. נוהג הקלנועית נפטר לפני שהוגשה התביעה, והיורשים טענו שמדובר בתאונת דרכים שצריכה לעבור לקרנית. בית המשפט דחה את הטענה, קבע שהקלנועית אינה "רכב מנועי" לעניין חוק הפיצויים, וחייב את היורשים לשלם מתוך העיזבון פיצוי של 225,000 ש"ח ועוד הוצאות משפט.
המסקנה לכל מי שנוהג בקלנועית במדרכה צפופה, ליד תחנות אוטובוס או בכניסה לקניון: הסיכון הכספי הגדול אינו נזק לקלנועית, אלא נזק גוף שנגרם לאדם אחר.
אילו סוגי ביטוח קיימים לקלנועית
| סוג הכיסוי | ממה הוא מגן | מתי הוא הכרחי |
|---|---|---|
| אחריות כלפי צד שלישי | תביעה של אדם שנפגע, או שרכושו ניזוק, בגלל הנסיעה שלכם | תמיד, גם בקלנועית זולה, כי זה הכיסוי שמגן על החסכונות |
| ביטוח רכוש לקלנועית | גניבה, פריצה, שריפה, נזק בתאונה או ונדליזם לכלי עצמו | בקלנועית יקרה, ובמיוחד כשהיא חונה מחוץ לבית |
| הרחבה בביטוח הדירה | צד שלישי, ולעיתים גם רכוש, דרך הפוליסה הקיימת של הבית | כשכבר יש ביטוח דירה עם פרק צד שלישי, בתנאי שהקלנועית לא הוחרגה |
ביטוח צד שלישי דרך ביטוח הדירה
בפוליסה התקנית לביטוח דירה, פרק האחריות כלפי צד שלישי מכסה חבות של המבוטח ובני משפחתו לפי פקודת הנזיקין, והכיסוי חל בכל שטח המדינה ולא רק בתוך הבית. זו הסיבה שחלק מבעלי הקלנועיות מכוסים בלי לדעת. אבל שני תנאים חייבים להתקיים: שפרק הצד השלישי נרכש בכלל (בביטוח מבנה שנרכש דרך הבנק הוא לרוב לא כלול), ושהפוליסה לא מחריגה "כלי רכב או אמצעי תחבורה". כל חברת ביטוח מנסחת את החריג הזה אחרת, ולכן הדרך הבטוחה היא לבקש מהסוכן אישור בכתב שהנסיעה בקלנועית מכוסה בפרק הצד השלישי.
ביטוח לכלי עצמו
קלנועית זוגית חדשה יכולה לעלות עשרות אלפי שקלים, והיא חונה לרוב בחניון, בחצר או ליד הבניין. ביטוח דירה מכסה בדרך כלל רכוש שנמצא בתוך הדירה, ולכן קלנועית שחונה בחוץ עלולה להישאר בלי כיסוי לגניבה. אם הכלי יקר לכם, בקשו פוליסה ייעודית או הרחבה שמכסה אותו גם מחוץ לבית, ובדקו מה נדרש מכם כדי שהכיסוי יחול, למשל מנעול או חניה במקום סגור.
שש שאלות לשאול לפני שקונים פוליסה
- האם הנסיעה בקלנועית מכוסה בפרק הצד השלישי? בקשו תשובה בכתב, במיוחד אם הכיסוי מגיע דרך ביטוח הדירה.
- מה גבול האחריות? הפיצוי בפסק הדין מרמלה הגיע ל-225,000 ש"ח, כך שכדאי לוודא שהתקרה בפוליסה לא נמוכה מסדר גודל כזה.
- מי מכוסה כנוהג? אם בן זוג או מטפל נוהגים לפעמים בקלנועית, ודאו שהם כלולים.
- האם הנוסע השני מכוסה? בקלנועית זוגית, בני משפחה של המבוטח מוחרגים לרוב מפרק הצד השלישי, ולכן נזק לבן הזוג שיושב לידכם אינו מכוסה שם אוטומטית.
- מה נדרש כדי שגניבה תכוסה? מנעול, חניה במקום סגור או אחסון בלילה בתוך הבית.
- מה ההשתתפות העצמית? בכיסוי לכלי עצמו היא קובעת אם כדאי לתבוע על נזק קטן.
איך מקטינים את הסיכון מלכתחילה
- נוסעים על המדרכה בקצב הליכה כשיש בה הולכי רגל, ולא במהירות המרבית של 12 קמ"ש.
- יורדים לכביש רק כשאין מדרכה או שאי אפשר לנסוע בה, כפי שהתקנות מתירות.
- מדליקים אורות בשעות החשכה ובודקים את הבלמים ואת הצמיגים באופן קבוע.
- נזהרים במיוחד בנסיעה לאחור, בכניסות לבניינים ובמעברים צרים. בפסק הדין מרמלה הקלנועית עלתה על רגלה של הנפגעת ואז נסעה לאחור כדי לרדת ממנה.
אם אתם עוד בשלב בחירת הקלנועית, כדאי לכלול את עלות הביטוח בתקציב כבר מההתחלה. במאמר על תקציב ומימון לרכישת קלנועית תמצאו את שאר ההוצאות שכדאי לתכנן.
שאלות נפוצות על ביטוח קלנועית
האם קרנית מפצה נפגע מקלנועית?
לפי הפסיקה שנשענת על פסק הדין מ-2009, לא. קלנועית שעומדת בהגדרת התקנות נכנסת לחריג של חוק הפיצויים, ולכן הנפגע תובע את הנוהג עצמו ולא את קרנית.
אם אין ביטוח חובה, למה בכלל לבטח?
כי האחריות האישית לנזק גוף נשארת. בלי כיסוי צד שלישי, פיצוי לנפגע משולם מהכסף הפרטי של הנוהג, ואחרי מותו מהעיזבון.
האם ביטוח הדירה שלי כבר מכסה את הקלנועית?
ייתכן, אם יש לכם פרק צד שלישי ואם הפוליסה לא מחריגה אמצעי תחבורה. זה משתנה בין חברות, ולכן שווה שיחה אחת עם הסוכן ובקשת אישור בכתב.
המידע כאן הוא הסבר כללי ואינו ייעוץ משפטי או ביטוחי. מקורות: עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות על קלנועיות, נוהל משרד התחבורה: דרישות חובה לקלנועית, פסק הדין ת"א 31886-05-15, בית משפט השלום ברמלה.